רשתות חברתיות
פעם, כשרצינו לשחק עם חברים היינו יורדים בארבע אחר הצהריים לחצר של הבניין ושם היינו פוגשים את כולם.
פעם, כשרצינו לדבר עם חברים היינו צריכים להתקשר אליהם הביתה או להיפגש אתם כדי לעשות את זה.
היום, החצר של הבניין הפכה לרשת החברתית . המשחקים, השיתופים והסיפורים זמינים ישירות מהטלפון הנייד.
הרבה הורים מוצאים את המצב הזה לא פשוט עבורם ואפילו קצת מפחיד. הרבה הורים שואלים את עצמם "מה התפקיד שלי כהורה בשינוי הזה?"
חשוב שנזכור שהחוויות של הילדים שלנו דומות לאלו שאנחנו עברנו. רק המגרש השתנה.
ילד שלא עשה לייק לתמונה שהעליתי באינסטגרם, לדוגמה, גורם לתחושה דומה לילד שלא רצה לשחק איתי בחצר. לרוב העלבון גדול עוד יותר כי זה לא רק אני והחבר'ה מולו כמו פעם אלא קהל גדול מאוד של ילדים אחרים שחשופים ושותפים לזה.
מאחר ואנחנו לא יכולים למנוע את זה (מקסימום לדחות את זה קצת...) התפקיד שלנו ההורים הוא להיות מנטור מלווה, מדריך, עבור הילדים שלנו.
אז הנה כמה דברים שכדאי לנו לעשות –
אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יכולים לשלוט על הילדים שלנו או על כל מה שקורה להם. אבל יש לנו השפעה.
וההשפעה הזו חשובה ורלוונטית בייחוד היום. לכן חשוב תהיו נוכחים כל הזמן, בשדה החברתי החדש..
תלוו, תנחו, תסבירו אך ללא ביקורת ושיפוטיות... אלא בהקשבה, הכלה ואמפתיה (למרות שאולי לא הכל אנחנו מבינים...)
תעודדו מפגשי אחר הצהריים עם החברים – זה נכון שאפשר להיפגש גם בלי להיפגש אבל מפגש פנים מול פנים הוא יקר ערך (גם אם בסוף הם יושבים מול המסך יחד)
הגבילו את שעות המחשב והטלפון – זה קשה, אני יודעת. הם לוחצים, אנחנו מקבלים קצת שקט והרבה פעמים זה פשוט קל יותר. אבל זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו.
והכי חשוב - גם מה שנראה לכם מובן מאליו, את הילדים צריך להדריך וללמד –
ערכים של חברות, חוסר ביקורתיות, שיח פתוח והבעת רגשות וירטואלית (שימוש נכון באימוג'י)
לא בטוחים, לא יודעים מה נכון עבורכם, רוצים לברר? אני כאן לכל שאלה.
המשך שנה טובה ובטוחה,
ענת הורטיג – מדריכת הורים
הורים. מנהיגים. משפחה.